מחלת הפיברומיאלגיה מעסיקה חוקרים רבים, במספר תחומים מחקריים, הקשורים לכאב, לתגובה לכאב, למקורו של הכאב, תסמיני כאב שונים, המשותפים למספר רב של מחלות או תסמיני כאב האופייניים למחלות מסוימות, כאשר הכאב מופיע ללא ממצאים פתולוגיים המעידים על קיומה של מחלה.
הסימפטומים למחלה רבים ומורכבים, ברבים מהמקרים סימפטומים אלה קשורים למחלות אחרות ואולם הם מופיעים, ללא ממצא פתולוגי שיצביע על קיומה של המחלה. למשל כאבים באזור המפרקים ללא ממצאי דלקת או פתולוגיה אחרת במפרקים.
הסימפטומים יתבטאו בכאבים לא מוגדרים ברקמה הרכה (גידים, שריר, רקמת חיבור וכו') לעתים ישנה חוויה של הקשחה בבוקר וקושי בהנעה של מפרקים ואפילו נפיחות או תחושת "עקצוצים".
פיברומיאלגיה, ייתכן ותופיע לאחר שהגוף חווה זיהום ווירלי או בקטרילי ואפילו לאחר פציעות פיזיות,
ישנם סוגי טיפול שונים למחלה הנובעים מהתייחסות שונה למקורותיה או לאופי הופעתה של הפיברומיאלגיה אצל החולה וכמובן גם אופיו של החולה עצמו.
במחקר שנעשה בשנת 90 המוקדמות ניסו חוקרים לאתר שונות וייחודיות של אפיונים אישיותיים אשר יקשרו את סגנון ההתמודדות עם הצלחה, כישלון, עונש וסכנה עם מחלת הפיברומיאלגיה אך מחקרים אלה לא הוכחו מדעית.
במחקר שנעשה באוניברסיטת ת"א ב-2013 הצליחו החוקרים, להצביע על קיומו של קשר בין מאפייניו האישיותיים של החולה לאופיה של הפיברומיאלגיה או בכאב בכרוני כפי שההוא חווה אותה. המחקר מצביע על כך שיש צורך להתחשב במכלול אישיותו ואופיו של החולה כאשר מותאם לו טיפול תרופתי או אחר.
במחקר חדשני שנערך השנה באוניברסיטת קולרדו אריזונה, בארה"ב. זיהו החוקרים בבדיקות MRI של המוח שפוענחו ע"י נירולוגים חתימה ייחודית אצל 93% מחולי הפיברומיאלגיה. ייתכן ותהיה זאת פריצת דרך בנושא האבחון של המחלה שעד כה היה נעשה ע"י בחינת התאמה בין הסימפטומים של החולה לפרוטוקול סימפטומים מקובל.
ההנחה הרווחת היום הנה שיש צורך להתייחס, מעבר לאבחון עצם קיומה של הפיברומיאלגיה והסימפטומים המופיעים גם למאפיינים אישיותיים של החולה על מנת להתאים לו טיפול.
המטרה של הטיפול במחלה היא לשפר את יכולתו של המטופל להתמודד עם הסימפטומים השונים ולתפקד בחיי היומיום בצורה המיטבית גם אם הפיברומיאלגיה עדיין קיימת. במקרים מסוימים מתקיימת כמעט החלמה מלאה.
ד"ר נורברט קורלנד מטפל שנים רבות בחולים בפיברומיאלגיה ע"י התאמה של טיפול לחולה עצמו.